מלחמת יום הכיפורים

השיעור עוסק באירוע צבאי ומדיני שפרץ ב־6 באוקטובר 1973 והשפיע עמוקות על ישראל ועל מדינות ערב. הרעיון המרכזי הוא שהמלחמה נפתחה בהפתעה למרות סימנים מקדימים, ובסיומה הושגו הישגים צבאיים, אך המחיר הכבד ותחושת המחדל שינו את החברה והפוליטיקה בישראל.

הגורמים למלחמה

פריצת המלחמה נבעה משילוב של שאיפות לאומיות, רצון להחזיר שטחים וקיפאון מדיני מתמשך.

• מחיקת תבוסת 1967 והשבת הכבוד הלאומי: מצרים וסוריה ביקשו לתקן את התבוסה במלחמת ששת הימים ואת הפגיעה בגאווה הלאומית.
• השבת השטחים: מצרים שאפה להחזיר את חצי האי סיני, וסוריה את רמת הגולן.
• שבירת הקיפאון המדיני: נשיא מצרים אנואר סאדאת ביקש ליצור זעזוע צבאי שיכריח את המעצמות ואת ישראל לפתוח במשא ומתן, לאחר שיוזמות מדיניות חלקיות לא הבשילו.

הנסיבות שבהן פרצה המלחמה

המלחמה פרצה בשבת, 6 באוקטובר 1973, ביום הכיפורים, בשעה 14:00, במתקפה משולבת של מצרים וסוריה נגד כוחות צה"ל בתעלת סואץ וברמת הגולן.

ההתקפה נשענה על תכנון מדוקדק, על סיוע צבאי סובייטי ועל צעדי הונאה והסוואה.

• בסוף ספטמבר 1973 העביר המלך חוסיין מירדן התראה על כוונת מצרים וסוריה לצאת למלחמה, אך ההתרעה לא מומשה לכדי גיוס מלא.
• יומיים לפני הפריצה פונו יועצים סובייטים ובני משפחותיהם ממצרים ומסוריה, סימן שהיה בו כדי להעיד על קרבת המלחמה.
• המצרים ערכו תרגילי הטעיה חוזרים לאורך התעלה, ולכן כאשר החלה היערכות אמיתית להתקפה, היא פורשה בטעות כתרגיל נוסף.

בשל פירוש זה לא גויסו כוחות המילואים בזמן, וכוחות הסדיר בחזיתות נותרו דלים מול המתקפה.

ההפתעה: הקונספציה והגורמים לה

ההפתעה בפרוץ המלחמה נחשבת לאחד המחדלים המודיעיניים והציבוריים החמורים בתולדות המדינה.

• הקונספציה: תפיסה מודיעינית שגויה של אמ"ן, בראשות אלי זעירא, שלפיה מצרים לא תצא למלחמה ללא יכולת תקיפה אווירית בעומק ישראל, וסוריה לא תתקוף לבדה אלא רק יחד עם מצרים.
• שאננות לאחר 1967: הניצחון במלחמת ששת הימים יצר תחושת ביטחון מופרזת והערכת חסר של יכולות צבאות ערב.
• הסתמכות על קו בר־לב ועל חיל האוויר: התפיסה הייתה שקו המעוזים וחיל האוויר יבלמו כל התקפה עד לגיוס מילואים, אך טילי נ"מ וטילי נ"ט מתוצרת סובייטית פגעו ביתרון הישראלי.
• התעלמות מסימנים מעידים: ריכוזי כוחות, ציוד גישור, פינוי היועצים הסובייטים והתראת המלך חוסיין לא הובילו לשינוי ההערכה.

מהלך המלחמה ותוצאותיה הצבאיות

הלחימה התחלקה לשלב בלימה קשה ולשלב מתקפת נגד.

• בחזית הדרום חצו המצרים את תעלת סואץ, כבשו את קו המעוזים והתקדמו בסיני.
• בחזית הצפון תקפו הסורים בעוצמה והתקרבו לשטחים ששלטו על מעברי הירדן.
• לאחר גיוס המילואים עבר צה"ל למתקפה: בצפון הוא הדף את הסורים ופרץ אל "המובלעת" בשטח סוריה; בדרום הוא צלח את התעלה במבצע "אבירי לב", כיתר את הארמייה השלישית המצרית והגיע עד הקילומטר ה־101 בכביש קהיר־סואץ.

ב־24 באוקטובר 1973 נכנסה לתוקף הפסקת אש. בסיום הקרבות יד צה"ל הייתה על העליונה, אך המחיר היה כבד: כ־2,650 חללים, אלפי פצועים ומאות שבויים.

השפעות המלחמה על מדינת ישראל

המלחמה יצרה משבר אמון רחב בהנהגה המדינית והצבאית, אף שהסתיימה בהישג צבאי.

• מחאת המילואים: חיילים ומפקדים ששבו מהחזית דרשו אחריות אישית. מוטי אשכנזי, מפקד מעוז "בודפשט", בלט במחאה ופתח בשביתת רעב מול משרד ראש הממשלה.
• ועדת אגרנט: ועדת חקירה ממלכתית בראשות שמעון אגרנט המליצה לפגוע בדרג הצבאי, ובהדחת הרמטכ"ל דוד אלעזר וראש אמ"ן אלי זעירא, אך לא הטילה אחריות ישירה על גולדה מאיר ועל משה דיין.
• התפטרות הממשלה: הלחץ הציבורי הוביל להתפטרות גולדה מאיר ומשה דיין באפריל 1974 ולהקמת ממשלה בראשות יצחק רבין.
• המהפך הפוליטי: משבר האמון במערך תרם לעליית הליכוד לשלטון ב־1977.
• שינויים ביטחוניים וכלכליים: הוקמו מנגנוני בקרה והערכה חלופיים, גדל תקציב הביטחון, והמשק נשא בנטל כלכלי כבד ובתלות גוברת בסיוע האמריקאי.
• שינוי מדיני: נחתמו הסכמי הפרדת כוחות עם מצרים ועם סוריה, נפתחה תעלת סואץ מחדש, ונפרצה הדרך לתהליך המדיני עם מצרים.

השפעות המלחמה על מצרים וסוריה

• מצרים: המלחמה נחרתה בזיכרונה כ"ניצחון אוקטובר". צליחת התעלה והפגיעה בצה"ל השיבו לה כבוד לאומי, ואיפשרו לסאדאת לפנות למשא ומתן שהוביל להשבת סיני במסגרת הסכם השלום ב־1979.
• סוריה: ההישג הראשוני היה חלקי. צה"ל הדף את הכוחות הסורים וכבש את "המובלעת", אך בהסכם הפרדת הכוחות ב־1974 הוחזרה קוניטרה לסוריה. השאיפה להשיב את כל רמת הגולן לא מומשה.

מעורבות המעצמות

המלחמה התנהלה בצל המלחמה הקרה, ולשתי מעצמות העל הייתה בה מעורבות ישירה.

• ברית המועצות תמכה במצרים ובסוריה, סיפקה נשק מתקדם, ובהם טילי נ"מ וטילי נ"ט, וכן אימנה את צבאותיהן. במהלך הלחימה היא הזרימה אספקה צבאית והפעילה לחץ להפסקת אש.
• ארצות הברית תמכה בישראל והקימה רכבת אווירית שכונתה "מבצע ניקל גראס". הגשר האווירי העביר לישראל מטוסים, טנקים, תחמושת וציוד, וסייע לצה"ל לעבור למתקפת נגד.
• שתי המעצמות יחד יזמו את החלטה 338 של מועצת הביטחון, שקראה להפסקת אש ולמשא ומתן, וליוו את הסכמי הפרדת הכוחות לאחר המלחמה.