המרחב העירוני והמרחב הכפרי

השיעור בוחן את הקשר בין העיר לכפר ואת התהליכים שמעצבים אותם. הוא מתמקד בגורמים המשפיעים על מיקום ערים, בהתפתחותן, בתכנונן ובמפגעים הסביבתיים הנוצרים בהן. כמו כן נבחנים השינויים בפעילות הכלכלית הכפרית ובאזורי המעבר שבין העיר לכפר.

גורמי מיקום ותפקודן של ערים במרחב

גורמי מיקום הם הסיבות והתנאים שהביאו להקמת יישוב או לפיתוחו במקום מסוים. הם כוללים שיקולים פיזיים, כלכליים, מנהליים, פוליטיים, דתיים והיסטוריים.

• גורמים פיזיים: טופוגרפיה מישורית, קרבה לים או למקורות מים, אקלים נוח והימצאות מחצבים.
• גורמים אנושיים: צומת דרכים, החלטה ממשלתית, אתר דתי או היסטורי, עורף חקלאי ומיקום ביחס למרכז המדינה או לשוליה.

עיר יכולה לשמש מרכז שלטוני, כלכלי, דתי או תיירותי. תפקודה נקבע לפי השירותים שהיא מעניקה לסביבתה ולפי מקורות התעסוקה שבה.

עיר ראשה ומדרג עירוני

מדרג עירוני הוא סידור הערים במדינה לפי גודל אוכלוסייתן, מהגדולה לקטנה. המדרג מאפשר לבחון את היחס בין הערים המרכזיות לבין שאר היישובים העירוניים.

• מדרג עיר ראשה: העיר הראשונה גדולה יותר מפי שניים מהעיר השנייה. מצב זה נפוץ במדינות מתפתחות, ולעיתים הוא קשור למורשת קולוניאלית, להגירה מן הכפר לעיר ולריבוי טבעי גבוה.
• מדרג דו־ראשי: שתי ערים גדולות דומות יחסית בגודלן, ושתיהן גדולות פי שניים ויותר מהעיר השלישית.
• מדרג חוק סדרי הגודל (מאוזן): העיר השנייה קטנה מהראשונה, אך היחס ביניהן אינו עולה על פי שניים; העיר השלישית קטנה בהתאם למיקומה במדרג. דגם זה מאפיין מדינות מפותחות בעלות רשת עירונית מגוונת.

בעיר ראשה עלולות להיווצר בעיות של מחסור בדיור, עומס על תשתיות מים, ביוב וחשמל, אבטלה רחבה והתפתחות כלכלת בזאר — תעסוקה מזדמנת ולא פורמלית כגון רוכלות ושירותים קטנים.

שלבים בעיור

עיור הוא תהליך שבו גדל חלקה של האוכלוסייה המתגוררת בערים מתוך כלל האוכלוסייה. במודל העיור הקלאסי מתואר מעבר מחברה כפרית לעיור מואץ, ולאחר מכן האטה או ייצוב של התהליך.

במדינות מפותחות התרחש העיור בעיקר בעקבות המהפכה התעשייתית, והוא היה איטי יחסית. כיום שיעור העיור בהן גבוה, ולעיתים מתרחש פרבור — מעבר אוכלוסייה ופעילויות מגלעין העיר אל הפרברים שבשוליה. תושבי הפרברים מקיימים לעיתים קרובות יוממות — נסיעה יומיומית אל העיר לצורכי עבודה או לימודים וחזרה הביתה.

במדינות מתפתחות מתרחש לעיתים עיור מתפרץ: קצב הגידול העירוני מהיר, והוא נובע מהגירה מן הכפר, מריבוי טבעי גבוה בערים או משניהם יחד. תהליך זה עלול להכביד על התשתיות ועל אספקת השירותים העירוניים.

המטרופולינים

מטרופולין הוא רצף של יישובים עירוניים וכפריים המקיימים קשרים הדוקים עם עיר מרכזית אחת. הקשרים כוללים תעסוקה, מסחר, לימודים, תרבות ותחבורה.

מבנה המטרופולין כולל בדרך כלל:

• גלעין: העיר המרכזית, שבה מרוכזים לרוב מסחר, שירותים ותעסוקה.
• טבעת פנימית: יישובים הצמודים לגלעין ומקיימים עמו רצף בנוי ותנועת יוממות.
• טבעת תיכונה: פרברים ויישובים שבהם מתפתחים אזורי מגורים, תעשייה ושירותים.
• טבעת חיצונית: יישובים כפריים ועירוניים קטנים יותר, הקשורים למטרופולין בעוצמה נמוכה יותר.

המטרופולין מתפתח כאשר העיר המרכזית גדלה, השטחים הפתוחים סביבה מצטמצמים, ויישובים סמוכים נספחים למרחב עירוני אחד.

איזור (Zoning) ותכנון עירוני

איזור (Zoning) הוא כלי תכנוני שבו נקבעים השימושים המותרים בכל חלקה בעיר: מגורים, מסחר, תעשייה, תחבורה, מוסדות ציבור או שטחים פתוחים. הקביעה נעשית באמצעות תכניות מתאר, המסדירות את פיתוח המרחב העירוני.

בעיר קיימת תחרות על קרקע, משום שהקרקע משאב מוגבל ויקר. גישה תכנונית אחת היא הפרדה ברורה בין שימושי קרקע, למשל הרחקת תעשייה ממגורים. גישה אחרת היא עירוב שימושים, שבה משולבים מגורים, מסחר, שירותים ותעסוקה באותו מתחם או אף באותו בניין.

עירוב שימושים עשוי להפחית את הצורך בנסיעות ארוכות, לחזק את הרחוב העירוני ולאפשר שימוש יעיל יותר בקרקע.

תפקודים עירוניים

תפקודים עירוניים הם הפעילויות המרכזיות המתקיימות בעיר ומעצבות את שימושי הקרקע בה.

• מגורים: השימוש הנרחב ביותר, והוא כולל בנייה צמודת קרקע או בנייה לגובה.
• מסחר ושירותים: חנויות, קניונים, בנקים, משרדים ושירותים לתושב.
• תעשייה: תעשייה כבדה ממוקמת לרוב בשולי העיר, ואילו תעשייה קלה או היי־טק יכולה להשתלב קרוב יותר לאזורי מגורים.
• תחבורה: כבישים, מסילות ברזל, תחנות וחניונים.
• ממשל ושירותים ציבוריים: עירייה, בתי ספר, בתי חולים, משטרה וכיבוי אש.
• שטחים פתוחים: פארקים, גנים ושטחים ירוקים.

מע״ר — מרכז עסקים ראשי — הוא האזור שבו מרוכזים לרוב מסחר, משרדים ושירותים פיננסיים. הוא מתאפיין בנגישות גבוהה, במחירי קרקע גבוהים ולעיתים בבנייה לגובה.

מפגעים סביבתיים בעיר

הריכוז הגבוה של אוכלוסייה ופעילות כלכלית בעיר יוצר מפגעים סביבתיים.

• זיהום אוויר ממכוניות, מתחבורה ציבורית ומפעילות תעשייתית.
• גודש תנועה בשעות השיא, במיוחד בכניסות לעיר ובצירים מרכזיים.
• צמצום שטחים פתוחים בעקבות בנייה ותשתיות.
• פסולת ושפכים בכמויות גדולות, הדורשות פינוי וטיפול.

התמודדות עם מפגעים אלה יכולה לכלול תחבורה ציבורית יעילה, שבילי אופניים, מיחזור פסולת, שמירה על שטחים ירוקים ותכנון עירוני בר־קיימא.

הפעילות הכלכלית במרחב הכפרי

בעבר התבסס המרחב הכפרי בעיקר על כלכלה ראשונית — פעילות המנצלת משאבי טבע באופן ישיר, כגון חקלאות, מרעה, דיג וכרייה. כיום חל שינוי בתפקודו הכלכלי של הכפר.

במקומות רבים ירד משקלה של החקלאות המסורתית, וגדלה חשיבותם של ענפים נוספים:

• תיירות כפרית, צימרים, מסעדות ויקבים.
• תעשייה קלה, מלאכה ומיזמים קטנים.
• עבודה בשירותים, במסחר או בערים סמוכות.

השינוי אינו מבטל את החקלאות, אך הוא מוסיף לה מקורות פרנסה חדשים ומשנה את הקשר בין הכפר לעיר.

השובל העירוני־כפרי

השובל העירוני־כפרי הוא אזור מעבר בין המרחב העירוני הצפוף לבין המרחב הכפרי הפתוח. הוא נמצא לרוב בשולי המטרופולין או בסביבת ערים גדולות.

באזור זה מתקיימים זה לצד זה שימושי קרקע שונים:

• שטחים חקלאיים ויישובים כפריים.
• מרכזי מסחר, תחנות דלק, אזורי תעשייה ותשתיות.
• שכונות מגורים חדשות או יישובים המתרחבים בעקבות קרבתם לעיר.

בשובל העירוני־כפרי מתרחשים לעיתים תהליכי עיור מהירים: קרקע חקלאית מומרת לשימושים עירוניים, תשתיות משתנות, ויישובים כפריים מתחברים למערכת התעסוקה והשירותים העירונית.