התאמת חשבונות תוצאתיים

שיעור זה עוסק בפקודות היומן שיש לבצע ביום המאזן כדי לייחס הכנסות והוצאות לתקופה החשבונאית הנכונה. הרעיון המרכזי הוא שהדוחות הכספיים נערכים לפי בסיס הצבירה, ולכן מועד קבלת המזומן או תשלומו אינו קובע לבדו את הרישום בדוח רווח והפסד.

התאמת חשבונות תוצאתיים בסוף תקופה

חשבונות תוצאתיים הם חשבונות של הכנסות והוצאות. יתרותיהם מועברות בסוף השנה לדוח רווח והפסד, ולכן הם אינם נשארים כיתרות פתוחות במאזן. זאת בניגוד לחשבונות מאזניים, כגון נכסים, התחייבויות והון עצמי, שיתרותיהם נמשכות משנה לשנה.

התאמת חשבונות תוצאתיים היא רישום פקודות יומן ביום המאזן, לרוב ב־31 בדצמבר, כדי להשלים את נתוני התקופה. ההתאמה מתבססת על שני עקרונות:

• בסיס הצבירה: הכנסה נרשמת כאשר היא הורווחה, כלומר כאשר המוצר נמסר או השירות סופק. הוצאה נרשמת כאשר היא נוצרה או נצרכה, גם אם המזומן ישולם רק לאחר מכן.
• עקרון ההקבלה: יש להתאים לתקופה את ההוצאות הקשורות להכנסות שנרשמו בה.

התאמה תוצאתית אינה התאמת בנק ואינה בדיקת יתרות מול לקוחות או ספקים. היא עוסקת במדידה נכונה של הכנסות והוצאות של התקופה, וביצירה או בעדכון של נכסים והתחייבויות שוטפות ביום המאזן. ארבעת סוגי ההתאמה הם: הוצאות מראש, הכנסות מראש, הוצאות לשלם והכנסות לקבל.

הוצאות מראש — רישום, חישוב והתאמה

הוצאות מראש הן תשלום שביצע העסק עבור שירות או טובה כלכלית בעתיד, כגון תשלום שנתי מראש עבור ביטוח או שכירות. החלק שטרם נוצל הוא נכס שוטף במאזן.

בעת התשלום נרשם הסכום בחשבון של הוצאות מראש, כגון "הוצאות ביטוח מראש". ביום המאזן בודקים איזה חלק מהשירות כבר נוצל במהלך השנה, ומעבירים חלק זה מהנכס להוצאה.

פקודת היומן להתאמה:

• חובה: חשבון ההוצאה המתאים, כגון הוצאות ביטוח או הוצאות שכירות.
• זכות: חשבון ההוצאות מראש המתאים.

החישוב נעשה לפי יחס הזמן: מחלקים את הסכום הכולל במספר החודשים הכולל של העסקה, ומכפילים במספר החודשים שחלפו בשנת הדיווח. היתרה שלא נוצלה נשארת במאזן כנכס שוטף.

הכנסות מראש — רישום, חישוב והתאמה

הכנסות מראש הן סכום שקיבל העסק מלקוח לפני שסופק השירות או לפני שנמסר המוצר, כגון דמי שכירות שהתקבלו מראש. הסכום שטרם הורווח הוא התחייבות שוטפת במאזן.

בעת קבלת המזומן נרשם הסכום בחשבון של הכנסות מראש, כגון "הכנסות שכירות מראש". ביום המאזן מעבירים את החלק שכבר הורווח מההתחייבות להכנסה.

פקודת היומן להתאמה:

• חובה: חשבון ההכנסות מראש המתאים.
• זכות: חשבון ההכנסה המתאים, כגון הכנסות שכירות.

החישוב נעשה לפי יחס הזמן: מחלקים את התקבול הכולל במספר החודשים הכולל של העסקה, ומכפילים במספר החודשים שבהם כבר סופק השירות בשנת הדיווח. היתרה שטרם הורווחה נשארת במאזן כהתחייבות שוטפת.

הוצאות לשלם (הוצאות שנצברו)

הוצאות לשלם, או הוצאות שנצברו, הן הוצאות שהעסק כבר צרך במהלך השנה, אך עד יום המאזן הוא עדיין לא שילם עבורן ולא רשם אותן בספרים. דוגמאות נפוצות: שכר דצמבר שישולם בינואר, או ריבית על הלוואה שתשולם במועד מאוחר יותר.

מכיוון שההוצאה כבר נוצרה, יש להכיר בה בדוח רווח והפסד של השנה. במקביל נוצרת התחייבות שוטפת במאזן.

פקודת היומן להתאמה:

• חובה: חשבון ההוצאה המתאים, כגון הוצאות שכר, הוצאות ריבית או הוצאות חשמל.
• זכות: חשבון ההוצאות לשלם המתאים, כגון שכר לשלם או ריבית לשלם.

הסכום מחושב לפי התקופה שחלפה עד יום המאזן. בריבית מחשבים: קרן כפול שיעור ריבית שנתי כפול מספר חודשים חלקי 12.

הכנסות לקבל (הכנסות שנצברו)

הכנסות לקבל, או הכנסות שנצברו, הן הכנסות שהעסק כבר הרוויח במהלך השנה, אך עד יום המאזן הוא עדיין לא קיבל עבורן מזומן ולא הוציא דרישת תשלום. דוגמה: שירות שניתן ללקוח בסוף השנה והתשלום יתקבל בשנה הבאה.

מכיוון שההכנסה כבר הורווחה, יש להכיר בה בדוח רווח והפסד של השנה. במקביל נוצר נכס שוטף במאזן.

פקודת היומן להתאמה:

• חובה: חשבון ההכנסות לקבל המתאים, כגון הכנסות שכירות לקבל או הכנסות ריבית לקבל.
• זכות: חשבון ההכנסה המתאים.

הסכום מחושב לפי החלק היחסי של ההכנסה שהורווחה עד יום המאזן, בהתאם למשך הזמן שבו ניתן השירות.

פקודות יומן להתאמות תוצאתיות ליום המאזן

ארבעת סוגי ההתאמות נרשמים ביום המאזן באופן עקבי:

• הוצאות מראש: חובה בחשבון ההוצאה, זכות בחשבון ההוצאות מראש. הרישום מקטין את הנכס ומגדיל את ההוצאה.
• הכנסות מראש: חובה בחשבון ההכנסות מראש, זכות בחשבון ההכנסה. הרישום מקטין את ההתחייבות ומגדיל את ההכנסה.
• הוצאות לשלם: חובה בחשבון ההוצאה, זכות בחשבון ההוצאות לשלם. הרישום מגדיל את ההתחייבות ואת ההוצאה.
• הכנסות לקבל: חובה בחשבון ההכנסות לקבל, זכות בחשבון ההכנסה. הרישום מגדיל את הנכס ואת ההכנסה.

בכרטיס T של חשבון הוצאה, רישום בצד חובה מגדיל את ההוצאה. בכרטיס T של חשבון הכנסה, רישום בצד זכות מגדיל את ההכנסה. החשבון השני בכל פקודה הוא חשבון מאזני: נכס או התחייבות שוטפת.

השפעת ההתאמות על דוח רווח והפסד ועל המאזן

לכל התאמה תוצאתית יש שתי השפעות מקבילות: בדוח רווח והפסד ובמאזן. בדוח רווח והפסד ההתאמה מעדכנת את סכום ההכנסה או ההוצאה, ולכן היא משפיעה על הרווח או ההפסד.

• הגדלת הוצאה מקטינה את הרווח הנקי.
• הגדלת הכנסה מגדילה את הרווח הנקי.

במאזן ההתאמה יוצרת או מעדכנת סעיף שוטף:

• נכסים שוטפים: הוצאות מראש והכנסות לקבל.
• התחייבויות שוטפות: הכנסות מראש והוצאות לשלם.

כאשר ההתאמה מבוצעת נכון, דוח רווח והפסד כולל רק את ההכנסות וההוצאות של התקופה, והמאזן מציג את הזכויות והחובות שנותרו לעסק ביום המאזן.

התאמת הוצאות ביטוח, פרסום, ריבית ושכירות

הוצאות ביטוח, פרסום, ריבית ושכירות הן דוגמאות שכיחות להתאמות תוצאתיות. תחילה יש לזהות את סוג ההתאמה: האם הסכום שולם או התקבל מראש, או שהשירות כבר ניתן אך טרם שולם או התקבל.

ביטוח: תשלום מראש עבור פוליסה יוצר הוצאות ביטוח מראש. ביום המאזן מעבירים להוצאה רק את חודשי הביטוח שחלפו בשנת הדיווח. אם הביטוח כבר ניתן אך טרם שולם, נרשמת הוצאת ביטוח לשלם.

פרסום: אם העסק קיבל שירותי פרסום אך טרם שילם עבורם עד יום המאזן, נרשמות הוצאות פרסום והוצאות פרסום לשלם. אם שולם סכום מראש עבור קמפיין עתידי, החלק שטרם נוצל נשאר כהוצאות פרסום מראש.

ריבית: ריבית על הלוואה מחושבת לפי הקרן, שיעור הריבית השנתי ומשך הזמן. אם הריבית נצברה עד יום המאזן אך טרם שולמה, נרשמות הוצאות ריבית וריבית לשלם. אם העסק זכאי לריבית שטרם התקבלה, נרשמות הכנסות ריבית והכנסות ריבית לקבל.

שכירות: שכירות ששולמה מראש על ידי העסק יוצרת הוצאות שכירות מראש. שכירות שהתקבלה מראש מהשוכר יוצרת הכנסות שכירות מראש. אם השכירות כבר נוצרה אך טרם שולמה או התקבלה, נרשמות הוצאות שכירות לשלם או הכנסות שכירות לקבל, לפי העניין.

בכל אחד מהסעיפים האלה יש לבדוק את תאריך תחילת העסקה, את מספר החודשים הכולל ואת מספר החודשים שחלפו עד יום המאזן. ספירת החודשים כוללת את החודש שבו החל השירות, אם השירות ניתן מתחילת אותו חודש.