משק פתוח: מסחר בין-לאומי במוצר

השיעור מסביר כיצד חשיפת שוק מקומי לשוק העולמי משנה את המחיר ואת הכמויות של מוצר, וקובעת אם המדינה תייבא או תייצא אותו. הרעיון המרכזי הוא השוואה בין המחיר שהיה מתקבל במשק סגור לבין המחיר העולמי; השוואה זו מאפשרת להבין את ההשפעות על צרכנים, יצרנים ועל הביקוש וההיצע למטבע חוץ.

גלובליזציה והתרחבות המסחר הבין-לאומי

גלובליזציה היא תהליך של אינטגרציה בין מדינות העולם. התהליך הואץ בעשורים האחרונים בעקבות פיתוח טכנולוגיות תקשורת ומחשוב, והוא מעודד גידול בהיקף המסחר הבין-לאומי באמצעות הסרת חסמים ומגבלות, עידוד הסכמי סחר והגברת ניידות של משאבים בין מדינות.

במסגרת הניידות הבין-לאומית נעים לא רק מוצרים, אלא גם הון פיזי, כגון מפעלים וציוד, והון אנושי, כגון עובדים וידע. הגידול במסחר מאפשר למדינות להתמחות בייצור מוצרים שבהם יש להן יתרון יחסי, כלומר יכולת לייצר מוצר בעלות אלטרנטיבית נמוכה יותר בהשוואה למדינות אחרות. מוצרים שאין למדינה בהם יתרון יחסי נרכשים בדרך כלל מיצרנים בחוץ לארץ.

משק סגור ומשק פתוח

כדי לנתח את השפעת המסחר, יש להבחין תחילה בין שני מצבים:

• משק סגור הוא משק שאינו מקיים סחר חוץ עם מדינות אחרות, כלומר אין בו יבוא ואין בו יצוא. במצב זה הביקוש וההיצע המקומיים בלבד קובעים את מחיר שיווי המשקל ואת הכמות הנמכרת בשוק.
• משק פתוח הוא משק המאפשר סחר חוץ עם מדינות אחרות, כלומר מאפשר יבוא ויצוא של סחורות ושירותים. במשק פתוח השוק המקומי נחשף למחירים ולכמויות הקיימים בשוק העולמי.

המעבר ממשק סגור למשק פתוח אינו רק שינוי טכני במסחר; הוא משנה את נקודת שיווי המשקל בשוק המקומי ואת החלוקה בין ייצור מקומי, צריכה מקומית וסחר עם חוץ לארץ.

הנחות היסוד של ניתוח מוצר במשק פתוח

ניתוח של מוצר אחד במשק פתוח נשען על כמה הנחות פשטניות, שמטרתן לאפשר בחינה ברורה של השפעת המחיר העולמי:

• מחיר עולמי קבוע: למוצר קיים מחיר בשוק העולמי, המסומן Pw. מחיר זה נקבע מחוץ למשק המקומי ונחשב נתון.
• משק קטן ביחס לשוק העולמי: המשק המקומי יכול לקנות או למכור כל כמות במחיר העולמי, מבלי שהפעולה שלו תשנה את המחיר העולמי.
• מוצר אחיד: הצרכנים רואים את המוצר המקומי ואת המוצר המיוצר בחוץ לארץ כמוצר זהה. אין משמעות למקום הייצור מבחינת איכות או מאפיינים אחרים.
• השוואת מחירים: לאחר פתיחת המשק למסחר, המחיר בשוק המקומי משתווה למחיר העולמי. אם המחיר המקומי היה גבוה מהמחיר העולמי, צרכנים לא יסכימו לשלם יותר; אם היה נמוך ממנו, יצרנים יעדיפו למכור בחוץ לארץ.

כלל ההחלטה: יבוא או יצוא

ההחלטה אם המדינה תייבא או תייצא את המוצר נגזרת מהשוואה בין המחיר שהיה מתקבל במשק סגור, P0, לבין המחיר העולמי, Pw.

• אם Pw נמוך מ-P0, לצרכנים המקומיים משתלם לקנות את המוצר בחוץ לארץ, ולכן יתקיים יבוא.
• אם Pw גבוה מ-P0, ליצרנים המקומיים משתלם למכור את המוצר בחוץ לארץ, ולכן יתקיים יצוא.

כלומר, המחיר העולמי הוא המבחן המרכזי: הוא קובע האם השוק המקומי יהיה צרכן של מוצרים מיובאים או ספק של מוצרים לשוק העולמי.

יבוא: מנגנון והשפעות על השוק המקומי

יבוא הוא הבאת סחורות ושירותים מיצרנים בחוץ לארץ לשימוש במשק המקומי. מדינה מייבאת מוצרים שבהם אין לה יתרון יחסי, כאשר המחיר העולמי נמוך מהמחיר שהיה מתקבל במשק סגור.

כאשר המשק נפתח ליבוא, מתרחשים בשוק המקומי השינויים הבאים:

• המחיר יורד מהמחיר המקורי P0 למחיר העולמי Pw.
• הכמות המבוקשת על ידי הצרכנים גדלה, כי המחיר נמוך יותר.
• הכמות המיוצרת על ידי היצרנים המקומיים קטנה, כי חלק מהייצור אינו כדאי במחיר הנמוך.
• היקף היבוא הוא ההפרש בין הכמות המבוקשת לכמות המיוצרת מקומית: Qd - Qs.
• הצרכנים מרוויחים מהמחיר הנמוך ומהגדלת הצריכה, ואילו היצרנים המקומיים נפגעים מירידת המחיר ומצמצום הייצור.
• היבוא מגדיל את הביקוש למטבע חוץ (מט"ח), משום שהתשלום ליצרנים בחוץ לארץ נעשה בדרך כלל במטבע זר.

דוגמה: נניח שבמשק סגור מחיר חפיסת שוקולד מריר היה 10 ש"ח, והצרכנים רכשו 200 חפיסות. לאחר פתיחת המשק למסחר, המחיר העולמי הוא 6 ש"ח. במחיר זה הצרכנים המקומיים מוכנים לקנות 300 חפיסות, אך היצרנים המקומיים מייצרים רק 140 חפיסות. לכן היקף היבוא הוא 160 חפיסות.

יצוא: מנגנון והשפעות על השוק המקומי

יצוא הוא מכירת סחורות ושירותים מהמשק המקומי לצרכנים בחוץ לארץ. מדינה מייצאת מוצרים שבהם יש לה יתרון יחסי, כאשר המחיר העולמי גבוה מהמחיר שהיה מתקבל במשק סגור.

כאשר המשק נפתח ליצוא, מתרחשים בשוק המקומי השינויים הבאים:

• המחיר עולה מהמחיר המקורי P0 למחיר העולמי Pw.
• הכמות המיוצרת על ידי היצרנים המקומיים גדלה, כי כדאי להם למכור גם בשוק העולמי.
• הכמות המבוקשת על ידי הצרכנים המקומיים קטנה, כי המחיר גבוה יותר.
• היקף היצוא הוא ההפרש בין הכמות המיוצרת לכמות המבוקשת מקומית: Qs - Qd.
• היצרנים המקומיים מרוויחים מהמחיר הגבוה ומהרחבת הייצור, ואילו הצרכנים המקומיים נפגעים מהמחיר הגבוה ומהקטנת הצריכה.
• היצוא מגדיל את ההיצע של מטבע חוץ במשק, משום שהיצרנים המקומיים מקבלים תמורה מלקוחות בחוץ לארץ במטבע זר.

דוגמה: נניח שמחיר התמרים בעולם גבוה מהמחיר שהיה בארץ לפני פתיחת המשק. לאחר פתיחת המשק למסחר, המחיר המקומי עולה לרמה העולמית. בעקבות העלייה במחיר, הצרכנים בארץ מקטינים את הכמות שהם קונים, המגדלים המקומיים מגדילים את הייצור, וההפרש בין הייצור לצריכה המקומית נמכר בחוץ לארץ.

השפעת שינוי במחיר העולמי

במשק פתוח המחיר המקומי צמוד למחיר העולמי. לכן, שינוי ב-Pw משפיע מיד על המחיר בשוק המקומי ועל הכמויות של ביקוש, ייצור וסחר.

עליית המחיר העולמי בשוק שבו מתקיים יבוא: אם המשק מייבא מוצר והמחיר העולמי עולה, אך הוא עדיין נמוך מהמחיר שהיה במשק סגור, המחיר המקומי יעלה לרמה החדשה. בעקבות העלייה במחיר, הכמות המבוקשת על ידי הצרכנים תקטן, הכמות המיוצרת על ידי היצרנים המקומיים תגדל, והיקף היבוא יקטן. בדוגמת השוקולד, אם המחיר העולמי עלה מ-6 ש"ח ל-8 ש"ח, עדיין מתקיים יבוא, אך הוא קטן בהשוואה למצב שבו המחיר היה 6 ש"ח.

עליית המחיר העולמי בשוק שבו מתקיים יצוא: אם המשק מייצא מוצר והמחיר העולמי עולה, המחיר המקומי עולה גם הוא. בעקבות העלייה במחיר, היצרנים המקומיים מגדילים את הייצור, הצרכנים המקומיים מקטינים את הצריכה, והיקף היצוא גדל.

פדיון יצרנים והוצאות צרכנים במשק פתוח

בניתוח משק פתוח יש להבחין בין שני סכומים: פדיון יצרנים מקומיים והוצאות צרכנים מקומיים. פדיון היצרנים הוא סכום ההכנסות של היצרנים המקומיים ממכירת המוצר, והוא שווה למחיר העולמי כפול הכמות שהם מייצרים: Pw × Qs. הוצאות הצרכנים הן סכום התשלומים של הצרכנים בעד המוצר, והן שוות למחיר העולמי כפול הכמות שהם צורכים: Pw × Qd.

בשוק שבו מתקיים יבוא, הכמות הנצרכת גדולה מהכמות המיוצרת מקומית. לכן הוצאות הצרכנים גדולות מפדיון היצרנים המקומיים, וההפרש משולם ליצרנים בחוץ לארץ בעד היבוא. בשוק שבו מתקיים יצוא, הכמות המיוצרת גדולה מהכמות הנצרכת מקומית. לכן פדיון היצרנים המקומיים גדול מהוצאות הצרכנים, וההפרש נובע ממכירות היצרנים לשוק העולמי.