גמישות הביקוש והוצאות הצרכנים

גמישות הביקוש למחיר, המכונה גם גמישות המחיר העצמי, מודדת עד כמה הכמות המבוקשת של מוצר מגיבה לשינוי במחירו. הרעיון המרכזי הוא השוואה בין אחוז השינוי בכמות לאחוז השינוי במחיר, ולא בין השינויים המוחלטים בלבד. לפי סיווג הגמישות אפשר להסיק כיצד שינוי במחיר ישפיע על סך הוצאות הצרכנים בשוק.

חישוב גמישות הביקוש לפי אחוז השינוי בכמות ובמחיר

גמישות הביקוש למחיר היא היחס בין אחוז השינוי בכמות המבוקשת לאחוז השינוי במחיר של אותו מוצר. כאשר מחיר המוצר משתנה, הצרכנים עוברים לנקודה אחרת על עקומת הביקוש, והגמישות מתארת את עוצמת התגובה הזאת.

הנוסחה המקובלת היא:

E = אחוז השינוי בכמות המבוקשת ÷ אחוז השינוי במחיר

אם מחיר המוצר עלה ב־10% והכמות המבוקשת ירדה ב־20%, הגמישות בערכה המוחלט היא 2. פירוש הדבר: על כל עלייה של 1% במחיר, הכמות המבוקשת יורדת ב־2%.

לפי חוק הביקוש, כאשר מחיר עולה הכמות המבוקשת יורדת, ולכן היחס המתמטי יכול להתקבל שלילי. בניתוח כלכלי נהוג להציג את גמישות הביקוש בערך מוחלט, כלומר כמספר חיובי, כדי להתמקד בעוצמת התגובה ולא בכיוונה. לכן כאשר מציינים שגמישות הביקוש היא 0.5, 1 או 3, הכוונה לערכה המוחלט.

השימוש באחוזים מאפשר השוואה בין שווקים שונים, שבהם יחידות המדידה של המחיר ושל הכמות אינן זהות. שינוי של 10 שקלים במחיר מוצר זול אינו דומה לשינוי של 10 שקלים במחיר מוצר יקר, ושינוי של 100 יחידות בכמות אינו בהכרח משמעותי באותו אופן בשווקים שונים. מדד האחוזים מנטרל את בעיית היחידות ומאפשר מדידה יחסית של התגובה.

סיווג הביקוש: גמיש, קשיח או יחידתי

נהוג לסווג את הביקוש לפי הערך המוחלט של הגמישות. הסיווג בודק אם הכמות המבוקשת משתנה באחוז גדול, קטן או שווה לשינוי במחיר.

• ביקוש גמיש: הגמישות גדולה מ־1. הכמות המבוקשת משתנה באחוז גדול יותר מהמחיר. לדוגמה, אם המחיר עלה ב־5% והכמות ירדה ב־12%, הגמישות בערכה המוחלט היא 2.4.
• ביקוש קשיח: הגמישות קטנה מ־1. הכמות המבוקשת משתנה באחוז קטן יותר מהמחיר. לדוגמה, אם המחיר עלה ב־8% והכמות ירדה ב־2%, הגמישות היא 0.25.
• ביקוש יחידתי: הגמישות שווה ל־1. אחוז השינוי בכמות המבוקשת שווה לאחוז השינוי במחיר. לדוגמה, עלייה של 6% במחיר מלווה בירידה של 6% בכמות.

המונחים גמיש וקשיח מתייחסים לעוצמת התגובה של הכמות לשינוי במחיר, ולא לתכונות אחרות של המוצר. הסיווג אינו מתאר בהכרח את כל העקומה באופן אחיד: ביקוש יכול להיות גמיש בטווח מחירים אחד וקשיח בטווח מחירים אחר. לכן יש לייחס את הגמישות לנקודה או לקטע שבו מתבצע החישוב.

הקשר בין גמישות הביקוש להוצאה הכוללת של הצרכנים

ההוצאה הכוללת של הצרכנים על מוצר היא מכפלת המחיר בכמות הנרכשת: P × Q. כאשר המחיר משתנה, פועלים שני כוחות מנוגדים: שינוי המחיר משנה את הסכום המשולם לכל יחידה, ובו־זמנית הוא משנה את הכמות שהצרכנים מוכנים לרכוש.

כאשר הביקוש גמיש, אפקט הכמות חזק מאפקט המחיר. לכן עלייה במחיר מקטינה את ההוצאה הכוללת, משום שהירידה בכמות גדולה יחסית. ירידה במחיר מגדילה את ההוצאה הכוללת, משום שהעלייה בכמות גדולה יחסית.

כאשר הביקוש קשיח, אפקט המחיר חזק מאפקט הכמות. לכן עלייה במחיר מגדילה את ההוצאה הכוללת, וירידה במחיר מקטינה אותה. כאשר הביקוש יחידתי, השינוי באחוז בכמות מבטל את השינוי באחוז במחיר, ולכן ההוצאה הכוללת אינה משתנה.

סוג הביקוש	עלייה במחיר	ירידה במחיר
גמיש	ההוצאה הכוללת יורדת	ההוצאה הכוללת עולה
קשיח	ההוצאה הכוללת עולה	ההוצאה הכוללת יורדת
יחידתי	ההוצאה הכוללת אינה משתנה	ההוצאה הכוללת אינה משתנה

כדי לנבא את השפעת השינוי במחיר על ההוצאה, אין צורך לדעת מהי הכמות המדויקת בשוק. די לדעת אם הגמישות בערכה המוחלט גדולה, קטנה או שווה ל־1, משום שהסיווג קובע את כיוון ההשפעה על סך ההוצאה.

מדידת גמישות על עקומת הביקוש לעומת הזזת העקומה

גמישות הביקוש למחיר נמדדת כאשר משתנה מחיר המוצר עצמו והצרכנים נעים לאורך אותה עקומת ביקוש. במצב זה, עקומת הביקוש אינה זזה; הנקודה שמייצגת את השוק עוברת מנקודה אחת לאחרת על אותה עקומה. לכן חישוב הגמישות משווה בין שתי נקודות על אותה עקומה, או בין נקודה אחת לסביבתה הקרובה.

לעומת זאת, שינוי בגורם שאינו מחיר המוצר עצמו עשוי להזיז את עקומת הביקוש כולה. גורמים כאלה יכולים להיות שינוי בהכנסת הצרכנים, בהעדפותיהם, במחירים של מוצרים קשורים או בציפיות. כאשר עקומת הביקוש זזה, השוק עובר מעקומה אחת לאחרת, ולא מתבצעת תנועה לאורך אותה עקומה.

הבחנה זו חשובה משום שאין לחשב את גמישות הביקוש למחיר מתוך השוואה בין שתי נקודות שנמצאות על עקומות ביקוש שונות. אם הכמות והמחיר השתנו יחד בגלל הזזת הביקוש, השינוי אינו מייצג תגובה של כמות למחיר לאורך עקומה נתונה, אלא שינוי בתנאי השוק.

לדוגמה, אם מחיר המוצר עלה והצרכנים הקטינו את הכמות המבוקשת, מדובר בתנועה לאורך עקומת הביקוש. לעומת זאת, אם הכנסת הצרכנים עלתה ובכל מחיר הם מעוניינים לרכוש כמות גדולה יותר, עקומת הביקוש זזה ימינה. במקרה השני, גם אם נצפה שינוי במחיר ובכמות לאחר מכן, יש תחילה לזהות שהביקוש עצמו השתנה, ורק לאחר מכן לבחון תנועה לאורך העקומה החדשה.

לפני חישוב הגמישות יש לזהות אם השינוי בכמות נובע מתנועה על העקומה הקיימת או מהזזה שלה. רק כאשר השינוי נמדד לאורך אותה עקומת ביקוש, היחס בין אחוז השינוי בכמות לאחוז השינוי במחיר מייצג את גמישות הביקוש למחיר.