פתיחת השוק למחיר העולמי

פרק זה עוסק במעבר ממשק סגור, שבו המחיר נקבע מהיצע וביקוש מקומיים בלבד, למשק פתוח, שבו המחיר המקומי מושפע מהמחיר העולמי. הרעיון המרכזי: המחיר העולמי קובע את התמריצים של היצרנים והצרכנים המקומיים, אך הייצור והצריכה נקבעים בנפרד, וההפרש ביניהם הוא היבוא או היצוא.

השוואת המחיר העולמי למחיר של משק סגור

במשק סגור, שיווי המשקל הוא בנקודה שבה הכמות המוצעת שווה לכמות המבוקשת. המחיר שמתקבל בנקודה זו הוא המחיר המקומי ללא מסחר בינלאומי. נסמן מחיר זה ב־P*.

במשק פתוח, המשק יכול לייבא או לייצא כל כמות במחיר העולמי. במודל של משק קטן, המחיר העולמי, המסומן ב־Pw, נתון ואינו מושפע מפעילות המשק המקומי.

כדי להשוות את המחיר העולמי למחיר המקומי, יש להביע אותם באותו מטבע. אם המחיר העולמי נתון במטבע חוץ, ממירים אותו למטבע מקומי לפי שער החליפין. אם קיימת עלות הובלה, מוסיפים אותה למחיר הרלוונטי לצרכן או ליצרן המקומי.

כלל ההשוואה הוא:

• אם המחיר העולמי, לאחר המרה והובלה אם יש, נמוך ממחיר שיווי המשקל של המשק הסגור, לצרכנים המקומיים יש תמריץ לרכוש את המוצר מחו״ל, ולכן יתקיים יבוא.
• אם המחיר העולמי גבוה ממחיר שיווי המשקל של המשק הסגור, ליצרנים המקומיים יש תמריץ למכור את המוצר בחו״ל, ולכן יתקיים יצוא.
• אם שני המחירים שווים, אין תמריץ למסחר בינלאומי.

קביעת ייצור מקומי וצריכה מקומית במחיר העולמי

במשק פתוח, המחיר המקומי אינו חייב להשוות בין הכמות המוצעת לכמות המבוקשת. במקום זאת, כל צד מגיב למחיר העולמי לפי העקומה שלו.

הייצור המקומי, נסמן Xs, נקבע לפי עקומת ההיצע המקומית במחיר העולמי. הצריכה המקומית, נסמן Xd, נקבעת לפי עקומת הביקוש המקומית באותו מחיר.

כאשר המחיר העולמי נמוך ממחיר המשק הסגור, היצרנים המקומיים מקטינים ייצור, והצרכנים המקומיים מגדילים צריכה. כאשר המחיר העולמי גבוה ממחיר המשק הסגור, היצרנים המקומיים מגדילים ייצור, והצרכנים המקומיים מקטינים צריכה.

דוגמה מספרית: נניח שעקומת הביקוש היא Px = 300 − X ועקומת ההיצע היא Px = X. במשק סגור, שיווי המשקל מתקבל כאשר 300 − X = X, ולכן X = 150 והמחיר הוא 150 ₪. אם המחיר העולמי הוא 40 דולרים ושער החליפין הוא 3 ₪ לדולר, המחיר העולמי בשקלים הוא 120 ₪, בהנחה שאין עלות הובלה.

במחיר של 120 ₪, הייצור המקומי הוא 120 יחידות, כי עקומת ההיצע היא Px = X. הצריכה המקומית היא 180 יחידות, כי 300 − X = 120. לכן המשק מייבא את ההפרש.

מדד	משק סגור	משק פתוח ביבוא
מחיר מקומי	150 ₪	120 ₪
ייצור מקומי	150 יחידות	120 יחידות
צריכה מקומית	150 יחידות	180 יחידות
מסחר בינלאומי	אין	יבוא של 60 יחידות

חישוב יבוא או יצוא כהפרש בין הכמויות

היקף המסחר הבינלאומי אינו הכמות המיוצרת או הכמות הנצרכת בפני עצמה, אלא הפער ביניהן.

כאשר הצריכה המקומית גדולה מהייצור המקומי, מתקיים יבוא:

M = Xd − Xs

כאשר הייצור המקומי גדול מהצריכה המקומית, מתקיים יצוא:

Ex = Xs − Xd

אם Xd = Xs, אין יבוא ואין יצוא, גם אם המשק פתוח מבחינה פורמלית. במצב כזה המחיר העולמי שווה למחיר שבו ההיצע המקומי והביקוש המקומי משתווים.

בהמשך לדוגמה לעיל, יבוא של 60 יחידות מתקבל מההפרש 180 − 120. אם המחיר העולמי היה גבוה ממחיר המשק הסגור, למשל 180 ₪, הייצור המקומי היה 180 יחידות והצריכה המקומית 120 יחידות, ולכן היה מתקיים יצוא של 60 יחידות.

השינוי בעודף הצרכן ובעודף היצרן

עודף הצרכן הוא ההפרש בין הנכונות המרבית של הצרכנים לשלם לבין המחיר שהם משלמים בפועל. בגרף, זהו השטח שכלוא מתחת לעקומת הביקוש ומעל קו המחיר.

עודף היצרן הוא ההפרש בין המחיר שהיצרנים מקבלים לבין העלות השולית של הייצור, כפי שהיא משתקפת בעקומת ההיצע. בגרף, זהו השטח שכלוא מעל עקומת ההיצע ומתחת לקו המחיר.

פתיחת השוק למחיר עולמי נמוך ממחיר המשק הסגור מעבירה חלק מהעודף מהיצרנים לצרכנים:

• הצרכנים משלמים מחיר נמוך יותר, ולכן עודף הצרכן גדל.
• היצרנים המקומיים מקבלים מחיר נמוך יותר ומקטינים ייצור, ולכן עודף היצרן קטן.

פתיחת השוק למחיר עולמי גבוה ממחיר המשק הסגור מעבירה חלק מהעודף מהצרכנים ליצרנים:

• היצרנים מקבלים מחיר גבוה יותר ומגדילים ייצור, ולכן עודף היצרן גדל.
• הצרכנים משלמים מחיר גבוה יותר ומקטינים צריכה, ולכן עודף הצרכן קטן.

לכן, השאלה מי מרוויח מפתיחה למסחר תלויה בכיוון השינוי במחיר. יבוא מיטיב עם הצרכנים ופוגע ביצרנים המקומיים של אותו מוצר, בעוד יצוא מיטיב עם היצרנים ופוגע בצרכנים המקומיים.

רווחה חברתית ונטל עודף

רווחה חברתית במודל בסיסי היא סכום עודף הצרכן ועודף היצרן. ללא התערבות ממשלתית, הרווחה נמדדת כסכום העודפים של הצרכנים והיצרנים המקומיים.

המעבר ממשק סגור למשק פתוח משנה את חלוקת העודפים בין הצדדים, אך בתנאי תחרות משוכללת וללא עיוותים הוא אינו מקטין את סך העודפים. הסיבה היא שהמסחר מאפשר למשק לרכוש יחידות נוספות במחיר נמוך מעלותן המקומית, או למכור יחידות במחיר גבוה מהעלות המקומית של הייצור.

נטל עודף הוא הקיטון ברווחה החברתית שנובע מהתערבות הגורמת לסטייה מהכמות היעילה. פתיחה למחיר העולמי עצמה אינה יוצרת נטל עודף, משום שהיא אינה מס או מכסה אלא שינוי במחיר הרלוונטי לשוק. לעומת זאת, אם לאחר הפתיחה מוטל מס על הצריכה המקומית, מכס על יבוא או סובסידיה לייצור, נוצרת סטייה מהכמויות שהיו מתקבלות בתחרות משוכללת במשק פתוח, ולכן יכול להיווצר נטל עודף.