קריאת גבול אפשרויות הייצור

השיעור עוסק בקריאת עקומת המגבלות של המשק ובפירוש הנקודות שעליה, בתוכה ומחוצה לה. כל נקודה בגרף או בטבלה אינה רק צירוף מספרי של מוצרים, אלא ביטוי לרמת הניצול של גורמי הייצור ולמגבלות המשאבים והטכנולוגיה.

נקודות על הגבול: יעילות, אי־יעילות ואי־אפשרות

גבול אפשרויות הייצור הוא תיאור גרפי או טבלאי של הצירופים המקסימליים של שני מוצרים שמשק יכול לייצר כאשר נתונים כמות גורמי הייצור ורמת הטכנולוגיה. הגבול מוצג לעיתים כעקומה ולעיתים כטבלת אפשרויות.

נקודה על הגבול מייצגת מצב יעיל. המשק ממצה את יכולת הייצור שלו, ולכן אי אפשר להגדיל את הייצור של מוצר אחד בלי להקטין את ייצור המוצר האחר. לדוגמה, אם המשק נמצא על הגבול ומעוניין לייצר יותר מוצר X, עליו להעביר חלק מגורמי הייצור מייצור מוצר Y, ולכן ייצור Y יקטן.

נקודה בתוך הגבול — מתחת לעקומה או באזור הפנימי של טבלת האפשרויות — מייצגת מצב לא יעיל. חלק מגורמי הייצור אינו מנוצל, או שהגורמים אינם מוקצים באופן שמאפשר מיצוי מלא של יכולת הייצור. בנקודה כזו לעיתים אפשר להגדיל את הייצור של מוצר אחד, ואף של שני המוצרים, בלי לוותר על ייצור קיים.

נקודה מחוץ לגבול מייצגת צירוף שאינו ניתן להשגה בתנאים הנתונים. צירוף כזה דורש יותר משאבים, יותר יכולת טכנולוגית, או ניצול גבוה ממה שהמשק מסוגל לו בזמן הנתון.

תעסוקה מלאה ואי־ניצול גורמי ייצור

תעסוקה מלאה היא מצב שבו כל גורמי הייצור הזמינים במשק מועסקים ומנוצלים ביעילות. בהקשר של גבול אפשרויות הייצור, תעסוקה מלאה מתבטאת בנקודה על הגבול עצמו: אין מובטלים, אין מכונות שאינן מנוצלות ללא סיבה, ואין קרקע או הון שנותרו מחוץ לתהליך הייצור אף על פי שאפשר היה להשתמש בהם.

אבטלה או אי־ניצול גורמי ייצור מתבטאים בנקודה בתוך הגבול. אם חלק מהעובדים אינו מועסק, אם חלק מהמכונות אינו פועל, או אם חומרי גלם אינם מנוצלים, המשק מייצר פחות ממה שהוא מסוגל לו. נקודה פנימית מעידה על יכולת ייצור שלא מומשה.

ההבחנה בין המצבים חשובה גם להבנת הוויתור הנדרש בייצור. כאשר המשק נמצא על הגבול, הגדלת ייצור של מוצר אחד מחייבת הקטנת ייצור של המוצר האחר. לעומת זאת, כאשר המשק נמצא בנקודה פנימית, ייתכן שאפשר להגדיל את הייצור של מוצר אחד בלי להקטין את ייצור המוצר האחר, משום שיש משאבים פנויים או לא מנוצלים.

תזוזות של הגבול בעקבות שינוי במשאבים או בטכנולוגיה

יש להבחין בין שני סוגי שינויים בגרף. תנועה לאורך הגבול מתרחשת כאשר המשק משנה את הקצאת גורמי הייצור בין שני המוצרים, אך יכולת הייצור הכוללת אינה משתנה. לדוגמה, מעבר מייצור גבוה של מוצר Y לייצור גבוה יותר של מוצר X הוא תנועה על אותה עקומה.

תזוזה של הגבול מתרחשת כאשר משתנה יכולת הייצור עצמה. תזוזה כזו נובעת משינוי בכמות גורמי הייצור, ברמת הטכנולוגיה, או בשניהם. העקומה כולה זזה החוצה או פנימה, ולא מדובר רק במעבר בין נקודות על אותה עקומה.

גידול במשאבים זמינים מזיז את הגבול החוצה. עלייה במספר העובדים, גידול בכמות ההון, הוספת קרקע זמינה, או גידול בכמות חומרי הגלם יכולים לאפשר למשק לייצר יותר משני המוצרים, או לפחות יותר מאחד מהם.

קיטון במשאבים מזיז את הגבול פנימה. ירידה בכמות העובדים, הרס הון, פגיעה בקרקע זמינה, או מחסור בחומרי גלם מקטינים את יכולת הייצור של המשק.

שיפור טכנולוגי משנה את היכולת לייצר יותר מאותם משאבים. אם השיפור חל בייצור מוצר X בלבד, הגבול יימתח החוצה בכיוון של מוצר X, ויכולת הייצור המקסימלית של X תגדל. אם השיפור חל בייצור מוצר Y בלבד, הגבול יימתח החוצה בכיוון של Y. אם השיפור חל בשני המוצרים, הגבול כולו עשוי לזוז החוצה.

הרעה טכנולוגית פועלת בכיוון ההפוך. אם הטכנולוגיה נעשית פחות יעילה, המשק יוכל לייצר פחות מאותם משאבים, ולכן הגבול יזוז פנימה.

הפקת כמויות ייצור אפשריות מגרף או מטבלה

כאשר הגבול מוצג בגרף, קוראים את הכמויות בעזרת הצירים. הציר האופקי מציג בדרך כלל את כמות מוצר X, והציר האנכי את כמות מוצר Y. נקודה על העקומה מייצגת צירוף יעיל, נקודה בתוך העקומה מייצגת צירוף לא יעיל, ונקודה מחוץ לעקומה מייצגת צירוף שאינו ניתן להשגה.

כאשר הגבול מוצג בטבלה, כל שורה מתארת צירוף אפשרי של כמויות. אם נאמר שהטבלה מייצגת ניצול מלא של גורמי הייצור, השורות הן נקודות יעילות על הגבול. אם הטבלה אינה מייצגת ניצול מלא, יש לבדוק אם הצירופים מקסימליים או שהם משקפים אי־ניצול.

כאשר נתונים כמות גורם ייצור ותפוקה אפשרית לכל גורם, אפשר לחשב את הכמויות המקסימליות. לדוגמה, נניח לצורך המחשה שבמשק יש 100 עובדים, וכל עובד יכול לייצר 4 יחידות מוצר X או 2 יחידות מוצר Y. אם כל העובדים מועסקים בייצור X, ייווצרו 400 יחידות X. אם כל העובדים מועסקים בייצור Y, ייווצרו 200 יחידות Y. צירופי ביניים מתקבלים באמצעות חלוקת העובדים בין שני המוצרים.

עובדים בייצור X	עובדים בייצור Y	ייצור X	ייצור Y
100	0	400	0
75	25	300	50
50	50	200	100
25	75	100	150
0	100	0	200

כל שורה בטבלה מייצגת צירוף אפשרי אם כל העובדים מועסקים ואין אי־ניצול. צירוף כמו 150 יחידות X ו־80 יחידות Y נמצא בתוך הגבול, ולכן אינו יעיל בדוגמה זו. צירוף כמו 350 יחידות X ו־120 יחידות Y נמצא מעבר לגבול, ולכן אינו ניתן להשגה עם 100 העובדים ורמת התפוקה הנתונה.

כאשר הטבלה אינה ליניארית, אין להניח מראש שהקשר בין המוצרים הוא קו ישר. יש לקרוא את הצירופים כפי שהם מופיעים בנתונים ולהסיק מהם בלבד על אפשרויות הייצור. אם נתון צירוף שאינו מופיע בטבלה, יש להשוות אותו לערכים המקסימליים האפשריים כדי לקבוע אם הוא יעיל, לא יעיל, או בלתי ניתן להשגה.