שיווי משקל וזעזועים בשוק

השיעור מציג את מנגנון קביעת המחיר והכמות בשוק תחרותי, ואת הדרך שבה השוק מגיב לשינויים בתנאי הביקוש או ההיצע. נקודת החיתוך של עקומות הביקוש וההיצע מתארת מצב שבו הכמות שהצרכנים מעוניינים לרכוש שווה לכמות שהיצרנים מעוניינים למכור. כל מצב אחר יוצר לחץ לשינוי המחיר.

שיווי משקל בשוק: חיתוך ביקוש והיצע

עקומת הביקוש מתארת את הקשר בין מחיר מוצר לכמות שהצרכנים מוכנים לרכוש ממנו, בהנחה ששאר הגורמים קבועים. עקומת ההיצע מתארת את הקשר בין מחיר המוצר לכמות שהיצרנים מוכנים למכור ממנו, אף היא בהנחה ששאר הגורמים קבועים. בשוק תחרותי, שיווי משקל מתקבל במחיר שבו הכמות המבוקשת שווה לכמות המוצעת. מבחינה גרפית, זו נקודת החיתוך של עקומת הביקוש ועקומת ההיצע.

נקרא למחיר שיווי המשקל P* ולכמות שיווי המשקל X*. אם נתונות משוואות הביקוש וההיצע, מוצאים את שיווי המשקל בהשוואתן. לדוגמה, אם עקומת הביקוש היא P = 20 - X ועקומת ההיצע היא P = X, נשווה בין המשוואות: 20 - X = X. מכאן מתקבל X* = 10, ולאחר הצבה במשוואה מתקבל P* = 10.

התנאי לשיווי משקל אינו אומר שהמחיר נקבע באופן שרירותי; זהו המחיר שבו התוכניות של שני הצדדים לשוק מתיישבות זו עם זו. אם המחיר גבוה או נמוך ממחיר שיווי המשקל, הכמויות המתוכננות של הצרכנים והיצרנים אינן תואמות, ולכן השוק אינו יכול להישאר במצב זה לאורך זמן.

עודף ביקוש ועודף היצע מחוץ לשיווי המשקל

כאשר המחיר בפועל נמוך ממחיר שיווי המשקל, הכמות המבוקשת גדולה מהכמות המוצעת. מצב זה נקרא עודף ביקוש. העודף אינו אומר שכל הצרכנים קיבלו את מבוקשם; הוא מציין פער בין הכמות שהצרכנים מעוניינים לרכוש לכמות שהיצרנים מוכנים לספק במחיר הנתון. בפועל נוצרת תחרות בין צרכנים על הכמות המוגבלת, ולכן עולה לחץ להעלאת המחיר.

כאשר המחיר בפועל גבוה ממחיר שיווי המשקל, הכמות המוצעת גדולה מהכמות המבוקשת. מצב זה נקרא עודף היצע. חלק מהיצרנים מתקשים למכור את הסחורה, ולכן נוצרת תחרות בין יצרנים על הצרכנים המעטים יחסית. התחרות יוצרת לחץ להורדת המחיר. בשני המקרים, הלחץ נמשך עד שהמחיר מגיע למחיר שיווי המשקל, שבו אין עודף ביקוש ואין עודף היצע.

בשוק תחרותי, הלחץ נובע מהתנהגות הצדדים עצמם: צרכנים שלא הצליחו לרכוש את מבוקשם עשויים להציע מחיר גבוה יותר, ויצרנים שנותרו עם מלאי עודף עשויים להוריד מחיר כדי למכור. כך הפער בין הכמויות מצטמצם בהדרגה, ללא צורך בהתערבות חיצונית.

מחיר	כמות מבוקשת	כמות מוצעת	מצב בשוק
8	12	8	עודף ביקוש של 4 יחידות
10	10	10	שיווי משקל
12	8	12	עודף היצע של 4 יחידות

הטבלה מתאימה לדוגמה שבה הביקוש הוא P = 20 - X וההיצע הוא P = X. היא מראה שהפער נמדד בין הכמויות באותו מחיר, ולא בין העקומות עצמן.

שינוי בביקוש או בהיצע: מעבר לשיווי משקל חדש

זעזוע בשוק הוא שינוי בגורם שאינו מחיר המוצר עצמו, ולכן הוא מזיז את עקומת הביקוש או את עקומת ההיצע כולה. עלייה בביקוש פירושה שבכל מחיר נתון הצרכנים מוכנים לרכוש כמות גדולה יותר, או שבכל כמות נתונה הם מוכנים לשלם מחיר גבוה יותר. גרפית, העקומה זזה ימינה. אם ההיצע אינו משתנה, במחיר הישן נוצר עודף ביקוש; המחיר עולה, והכמות המוצעת גדלה לאורך עקומת ההיצע עד שמתקבלת נקודת חיתוך חדשה. במקרה הרגיל, גם המחיר וגם הכמות עולים.

ירידה בביקוש מזיזה את עקומת הביקוש שמאלה. במחיר הישן נוצר עודף היצע, ולכן המחיר יורד. הכמות המוצעת קטנה לאורך עקומת ההיצע, ובמקרה הרגיל גם המחיר וגם הכמות יורדים.

שינוי בהיצע פועל באותו היגיון. עלייה בהיצע פירושה שבכל מחיר נתון היצרנים מוכנים למכור כמות גדולה יותר, או שבכל כמות נתונה הם מוכנים לקבל מחיר נמוך יותר. גרפית, העקומה זזה ימינה. במחיר הישן נוצר עודף היצע, המחיר יורד, והכמות המבוקשת גדלה לאורך עקומת הביקוש. לכן המחיר יורד והכמות עולה. ירידה בהיצע מזיזה את העקומה שמאלה, יוצרת עודף ביקוש במחיר הישן, ומביאה לעליית מחיר ולירידה בכמות.

הזעזוע	כיוון ההזזה של העקומה	מחיר שיווי המשקל	כמות שיווי המשקל
עלייה בביקוש	ימינה	עולה	עולה
ירידה בביקוש	שמאלה	יורד	יורד
עלייה בהיצע	ימינה	יורד	עולה
ירידה בהיצע	שמאלה	עולה	יורד

הטבלה נכונה כאשר העקומה השנייה אינה זזה וכאשר עקומות הביקוש וההיצע הן רגילות.

מבחינה גרפית, אין להזיז את שתי העקומות יחד אלא אם כן נתונים שני שינויים נפרדים. כאשר רק עקומה אחת זזה, אפשר לקבוע את כיוון השינוי במחיר ובכמות גם ללא נתונים מספריים. כאשר יש נתונים מספריים, יש לבנות תחילה את העקומה המעודכנת ורק לאחר מכן לחשב את נקודת החיתוך החדשה.

בחישוב, אם נתון שהצרכנים מוכנים לרכוש כמות גדולה יותר בכל מחיר, יש להוסיף את השינוי לצד הכמות של משוואת הביקוש. אם נתון שהם מוכנים לשלם מחיר גבוה יותר בכל כמות, יש להוסיף את השינוי לצד המחיר. באופן דומה, שיפור טכנולוגי או ירידה במחיר גורם ייצור משפיעים על צד ההיצע, ולאחר מכן מוצאים את שיווי המשקל החדש בחיתוך העקומות המעודכנות.

הפרדה בין שינוי בכמות המבוקשת או המוצעת לבין הזזת עקומה

הבחנה חשובה בניתוח שוק היא בין תנועה לאורך עקומה לבין הזזה של העקומה כולה. שינוי במחיר המוצר עצמו גורם לתנועה לאורך העקומה: אם המחיר עולה, הכמות המבוקשת קטנה והכמות המוצעת גדלה; אם המחיר יורד, הכמות המבוקשת גדלה והכמות המוצעת קטנה. במקרה כזה אין שינוי בביקוש או בהיצע עצמם, אלא רק בכמות שהצדדים לשוק מוכנים לבצע במחיר החדש.

לעומת זאת, שינוי בגורם שאינו מחיר המוצר מזיז את העקומה כולה. בביקוש, גורמים כאלה יכולים להיות שינוי בהכנסות הצרכנים, בציפיות, במספר הצרכנים, או במחירים של מוצרים קשורים. בהיצע, גורמים כאלה יכולים להיות שינוי טכנולוגי, שינוי במחיר גורם ייצור משתנה, או שינוי במספר היצרנים בענף. לדוגמה, שיפור טכנולוגי בענף מקטין את עלויות הייצור ומזיז את עקומת ההיצע ימינה, בעוד עלייה במחיר גורם ייצור משתנה מזיזה את עקומת ההיצע שמאלה.

הפרדה זו מונעת טעות נפוצה: עלייה במחיר אינה "ירידה בביקוש" או "עלייה בהיצע", אלא שינוי בכמות המבוקשת או המוצעת. רק כאשר משתנה גורם רקע אחר, העקומה עצמה זזה, ושיווי המשקל עובר לנקודה חדשה.

לפיכך, לפני ניתוח זעזוע יש לשאול מה השתנה: מחיר המוצר עצמו או גורם רקע. אם מדובר במחיר המוצר, נבחן תנועה לאורך העקומות. אם מדובר בגורם רקע, נבחן איזו עקומה זזה ובאיזה כיוון. סדר זה שומר על עקביות הניתוח ומונע בלבול בין שינוי בכמות לבין שינוי בביקוש או בהיצע.