הארגון: סוגים, חזון וסביבה

בשיעור זה נבחן את הארגון כיחידה חברתית מאורגנת, את סוגיו השונים ואת מרכיבי החזון והערכים המכוונים את פעולתו. כמו כן נעמוד על הקשר בין הארגון לסביבתו ועל מאפייני הסביבה המשפיעים על החלטותיו.

מהו ארגון?

ארגון הוא התאגדות של אנשים ומשאבים, כגון הון, כוח אדם, חומרים, ציוד ומכונות, הפועלים בתיאום לשם השגת מטרות משותפות. הארגון נוצר מתוך כוונות ותכליות מוגדרות מראש, ופעילותו מובנית באמצעות חלוקת עבודה, התמחות בתפקידים, סמכות, אחריות ותגמולים.

לפי גישת המערכת הפתוחה, הארגון הוא מערכת חברתית העוסקת בהפקה שיטתית ומתמשכת של מוצרים ושירותים, ומתקיימת כתוצאה מיחסי חליפין עם הסביבה. הארגון קולט מהסביבה תשומות, כגון חומרי גלם, מידע, הון ועובדים, מעבד אותן בתהליכי עבודה, ומפיק תפוקות של מוצרים או שירותים. משוב מהסביבה מאפשר לארגון לבחון את תוצאות פעולתו ולהתאים אותה. יחסי החליפין כוללים גם קבלת מידע ומשאבים, והחזרת תוצרים בעלי ערך לסביבה.

דוגמאות לכך:

• מתנ"ס שכונתי קולט תקציבים, מדריכים ותושבים, מארגן חוגים ואירועים, ומספק שירותי תרבות וקהילה.
• בית חולים קולט מטופלים, ציוד רפואי וצוותים מקצועיים, ומפיק שירותי רפואה ושיקום.

סוגי ארגונים

אין ארגון אחד דומה למשנהו, ולכן נהוג לסווג ארגונים לפי מאפיינים בסיסיים. שישה מאפיינים מקובלים הם: תחום הפעילות, מגזר הפעילות או מטרות הפעילות, תהליכי ייצור, מרחב פעילות גיאוגרפי, טכנולוגיה וצורת הבעלות. הסיווג אינו תמיד חד: ארגון אחד יכול להשתייך לכמה קבוצות בעת ובעונה אחת, ולכן נהוג לבחון אותו לפי כמה מאפיינים יחד.

סיווג לפי מגזר פעילות

מבחינת תכלית הפעילות, נהוג להבחין בשלושה מגזרים עיקריים:

• המגזר הראשון – המגזר הציבורי. ארגונים בו מספקים שירותים ציבוריים כפי שהוגדרו בידי המדינה, כגון משרדי ממשלה, משטרה ורשויות מקומיות.
• המגזר השני – המגזר הפרטי. ארגונים בו פועלים להניב רווח לבעליהם, כגון חברות מסחריות, מפעלים ורשתות קמעונאות.
• המגזר השלישי – ארגונים שאינם ציבוריים ואינם פרטיים, הפועלים ללא כוונת רווח למען מטרות חברתיות, סביבתיות או ערכיות. רווחיהם מופנים לקידום המטרה ולא לחלוקה לבעלים.

סיווג לפי צורת בעלות

צורת הבעלות קובעת מי נושא באחריות המשפטית והכלכלית לארגון:

• עסק יחיד – ארגון בבעלות אדם אחד, הנושא באחריות מלאה לחובותיו.
• שותפות – בעלות משותפת של שני אנשים או יותר, שבה ההסכם קובע את חלוקת הרווחים והאחריות.
• חברה בערבון מוגבל – אישיות משפטית נפרדת מבעליה. אחריות בעלי המניות מוגבלת בדרך כלל לגובה השקעתם, ורכושם הפרטי אינו נפגע ישירות מחובות החברה.
• חברה ציבורית – חברה בערבון מוגבל שמניותיה נסחרות בבורסה, והציבור יכול לרכוש אותן.
• חברה ממשלתית – חברה שבבעלות המדינה, כולה או חלקה, ומטרתה לספק שירותים חיוניים או תשתיות לאומיות.
• אגודה שיתופית – התאגדות של אנשים הפועלת יחד למען רווחת חבריה, כגון קיבוץ או קואופרטיב תחבורה.

סיווג לפי מרחב גיאוגרפי

מרחב הפעילות הגיאוגרפי מבחין בין ארגונים הפועלים בזירה אחת לבין ארגונים הפועלים בזירות אחדות:

• ארגון מקומי פועל בתוך מדינה אחת או אזור מוגדר בה.
• ארגון עולמי פועל במספר מדינות, באמצעות סניפים, חברות בנות או שותפויות. ארגון עולמי נדרש להתאים את פעילותו לתרבויות, לחוקים ולתנאי שוק שונים בכל מדינה.

הבחנה זו רלוונטית לכל המגזרים. במגזר השלישי, ארגון סביבתי מקומי הוא מקומי, ואילו ארגון כמו גרינפיס הפועל במדינות רבות הוא עולמי. במגזר השני, רשת בתי קפה ישראלית הפועלת רק בישראל היא מקומית, ורשת בינלאומית היא עולמית. במגזר הראשון, רוב הארגונים מספקים שירות לתושבי המדינה, אך קיימים גופים בינלאומיים כמו האו"ם, האיחוד האירופי ונאט"ו הפועלים בזירה עולמית.

חזון, ערכים ומטרות ארגוניות

ארגונים נוצרים כדי להגשים תכלית, אך התכלית אינה מתמצה בהצהרה אחת. נהוג להבחין בין שלושה מרכיבים:

• חזון הוא תיאור רחב וארוך טווח של ייעוד הארגון ושל הכיוון שאליו הוא שואף.
• מטרות הן יעדים מעשיים, מדידים ומוגדרים בזמן, המבטאות את החזון בפעילות היומיומית.
• ערכים הם עקרונות מנחים להתנהגות הארגון ולקבלת החלטות. ערכים אלה משפיעים על ההתנהלות מול לקוחות, ספקים, עובדים, בעלי מניות והסביבה.

הערכים הם חלק מרכזי מתרבות ארגונית, שהיא מערכת של ערכים, אמונות, נורמות ומנהגים בארגון. לתרבות הארגונית רובד גלוי, כגון סמלים, שפה, לבוש וטקסים, ורובד סמוי, הכולל הנחות יסוד ונורמות התנהגות שאינן כתובות תמיד.

אחד המודלים לתיאור תרבות ארגונית הוא מודל רובינס, המציג שבעה ממדים:

1. חדשנות ולקיחת סיכונים.
2. הקפדה על פרטים ודיוק.
3. מיקוד בתפוקות ובתוצאות.
4. מיקוד באנשים וביחסים.
5. עבודת צוות.
6. תחרותיות ואגרסיביות.
7. סדר ויציבות.

בפועל, ארגונים עשויים לשנות את חזונם, לנטוש אותו או להתקשות במימושו, בשל שינויים בסביבה, החלפת בעלים או לחצים תפעוליים.

מאפייני סביבה ארגונית

סביבה ארגונית היא מכלול הגורמים והתנאים המקיפים את הארגון ומשפיעים על פעילותו ועל יכולתו להשיג את מטרותיו. נהוג להבחין בין כמה דפוסי סביבה:

• סביבה יציבה – שינויים בה מעטים, איטיים וצפויים יחסית, ולכן קל יותר לתכנן בה לטווח ארוך.
• סביבה תחרותית – פועלים בה מתחרים רבים בעלי מוצרים או שירותים דומים, והארגון נדרש לעקוב אחר לקוחות ומתחרים ולהגיב להם.
• סביבה סוערת – שינויים בה מהירים, תכופים ובלתי צפויים, במיוחד בתחומי הטכנולוגיה והביקוש, ולכן קשה לחזות בה והיא מחייבת גמישות גבוהה.

בפועל, ארגון עשוי לפעול בכמה סביבות במקביל: למשל, סביבה תחרותית בשוק המוצרים וסביבה סוערת בתחום הטכנולוגי.

גורמים שונים בסביבה משפיעים על הארגון:

• גורם כלכלי – שינויים בכוח הקנייה, באינפלציה, בשערי חליפין וברמת התחרות.
• גורם פוליטי וגיאו-אסטרטגי – מדיניות ממשלה, הסכמי סחר, בריתות, מלחמות וצרכי ביטחון.
• גורם חברתי-תרבותי – שינויים בטעמים, בהרגלי צריכה, בציפיות עובדים ובנורמות חברתיות.
• גורם טכנולוגי – חדשנות, אוטומציה, בינה מלאכותית ושינויים בתהליכי עבודה.
• גורם דמוגרפי – שינויים בגיל האוכלוסייה, בתוחלת החיים ובהרכב כוח העבודה.

שינוי בגורם אחד עשוי להשפיע על האחרים; למשל, התפתחות טכנולוגית משנה את התחרות, את דרישות הלקוחות ואת מבנה כוח האדם. הארגון נדרש להתאים את מבנהו, את מוצריו ואת דרכי פעולתו לגורמים אלה, כדי לשמור על רלוונטיות ועל יכולת קיום לאורך זמן. התאמה כזו עשויה לכלול שינוי בהיקף הפעילות, בשוקי היעד, במוצרים או בתהליכי העבודה.