מימון ממשלתי והשלכותיו

כאשר הממשלה משנה את הוצאותיה, אין די בהחלטה על גודל ההוצאה; יש חשיבות מכרעת למקור שבו היא מממנת אותה. הבחירה בין מסים, בין מכירת איגרות חוב לציבור ובין מימון מהבנק המרכזי משנה את ההכנסה הפנויה, את בסיס הכסף ואת התנאים בשוק הכסף. לכן לאותה מדיניות פיסקלית יכולות להיות השפעות שונות על הריבית, ההשקעה הפרטית והתוצר.

מימון הוצאה ממשלתית באמצעות מסים

מימון באמצעות מסים פירושו שהממשלה מגדילה את הגבייה או משתמשת בהכנסותיה כדי לממן את ההוצאה הנוספת. אם הממשלה מגדילה את ההוצאה ואת המסים באותו סכום, היא שומרת על תקציב מאוזן. במקרה זה אין נוצר גירעון חדש, אך עדיין יש להשפעה על הביקוש המצרפי, כלומר על סך ההוצאות המתוכננות במשק.

הערוץ המיידי של מימון במסים הוא ההכנסה הפנויה. מס גבוה יותר מקטין את ההכנסה הפנויה של משקי הבית, ולכן הצריכה הפרטית יורדת. ירידה זו מקזזת חלק מהגידול בהוצאה הממשלתית. במודל קיינסיאני פשוט, כאשר המסים הם מסים קבועים והנטייה השולית להוצאה שווה לנטייה השולית לצרוך מתוך ההכנסה הפנויה, מכפיל של תקציב מאוזן יכול להיות שווה ל־1: עלייה בהוצאה ובמסים באותו סכום מגדילה את התוצר באותו סכום.

גם כאשר בסיס הכסף אינו משתנה, הגידול בתוצר מעלה את הביקוש לכסף. אם היצע הכסף קבוע, לחץ זה עשוי להעלות את הריבית. עליית הריבית מקטינה את ההשקעה הפרטית, כלומר יוצרת דחיקה חלקית של ביקוש פרטי. עוצמת הדחיקה תלויה ברגישות ההשקעה לריבית וברגישות הביקוש לכסף לתוצר ולריבית.

מימון באמצעות איגרות חוב הנמכרות לציבור

מימון באמצעות איגרות חוב לציבור פירושו שהממשלה מנפיקה ניירות ערך ומוכרת אותם לציבור, ובכך מגייסת חיסכון פרטי לצורך מימון ההוצאה. דרך זו מתאימה למצב שבו הממשלה אינה רוצה להעלות מסים באופן מיידי, ולכן היא יוצרת גירעון בתקציב או מגדילה אותו.

מכירת איגרות חוב לציבור אינה מגדילה את בסיס הכסף. הכסף עובר מהציבור לממשלה, והציבור מחליף נכסים נזילים בנכס פיננסי נושא ריבית. מבחינת שוק הכסף, הגידול בהוצאה הממשלתית מגדיל את התוצר ואת הביקוש לכסף, אך היצע הכסף אינו גדל בהכרח. לכן נוצר לחץ לעליית הריבית.

עליית הריבית פוגעת בהשקעה הפרטית. תופעה זו נקראת דחיקה: הגידול בביקוש הממשלתי גורם לעליית מחיר הכסף, כלומר לריבית, וכתוצאה מכך חלק מההשקעה הפרטית אינו מתבצע. ככל שההשקעה רגישה יותר לשינויים בריבית, כך הדחיקה גדולה יותר. לעומת זאת, אם הביקוש לכסף רגיש מאוד לריבית, ייתכן שהריבית תעלה במידה מתונה יותר.

במשק הנמצא בתעסוקה מלאה, מימון באיגרות חוב לציבור עשוי שלא להגדיל את התוצר הריאלי אלא בעיקר לשנות את הרכב הביקוש: הוצאה ממשלתית גדלה, והשקעה פרטית קטנה. במקרה כזה העלייה בריבית היא מנגנון ההתאמה המרכזי בין שוק המוצרים לשוק הכסף.

מימון באמצעות הבנק המרכזי והגדלת בסיס הכסף

מימון באמצעות הבנק המרכזי מתרחש כאשר הבנק המרכזי רוכש איגרות חוב של הממשלה, מעניק לממשלה אשראי, או מבצע פעולה שוות ערך להזרמת כסף למשק. בפעולה זו גדל בסיס הכסף, כלומר ההתחייבויות המוניטריות של הבנק המרכזי, הכוללות את המזומן ואת הרזרבות של הבנקים. באמצעות מכפיל הכסף, הגדלת הבסיס יכולה להגדיל את כמות הכסף במשק, כלומר את אמצעי התשלום שבידי הציבור.

בניגוד למכירת איגרות חוב לציבור, מימון מהבנק המרכזי מוסיף נזילות למערכת. לכן הגידול בהוצאה הממשלתית אינו מלווה בהכרח בעליית ריבית; בהרחבה מספקת של היצע הכסף, הריבית יכולה להישאר ללא שינוי ואף לרדת. כאשר הריבית אינה עולה, ההשקעה הפרטית נדחקת פחות, ואם הריבית יורדת ייתכן גם גידול בהשקעה.

במשק שבו קיימת אבטלה, שילוב של הגדלת הוצאה ממשלתית והרחבה מוניטרית עשוי להגדיל את התוצר יותר מאשר מימון באיגרות חוב בלבד. לעומת זאת, אם המשק כבר נמצא בתעסוקה מלאה, הגדלת כמות הכסף עלולה לבוא לידי ביטוי בעליית מחירים גבוהה יותר. לאורך זמן, במשק בתעסוקה מלאה, שינויים בכמות הכסף הנומינלית עשויים להיות ניטרליים מבחינת התוצר הריאלי ולהשפיע בעיקר על רמת המחירים.

השפעת דרך המימון על ריבית, השקעה ותוצר

הטבלה הבאה מציגה את ההבדלים העיקריים בין שלוש דרכי המימון, בהנחה שהממשלה מגדילה את הוצאותיה באותו סכום.

דרך מימון	שינוי בבסיס הכסף	כיוון הריבית	השפעה על ההשקעה הפרטית	השפעה על התוצר
מסים	ללא שינוי ישיר	לחץ לעלייה מתון	דחיקה חלקית	גידול מתון בשל קיזוז הצריכה
איגרות חוב לציבור	ללא שינוי	לחץ לעלייה חזק יותר	דחיקה גדולה יותר	גידול שחלקו נבלם בריבית
הבנק המרכזי	גדל	לחץ לעלייה קטן או ירידה	דחיקה קטנה, ואפשר גידול	גידול גדול יותר, עם חשש לעליית מחירים בתעסוקה מלאה

בניתוח מקרו־כלכלי יש להבחין תחילה בשאלה אם המימון משנה את בסיס הכסף. מימון במסים אינו יוצר בסיס כסף חדש, אך פוגע בהכנסה הפנויה. מימון באיגרות חוב לציבור אינו מרחיב את בסיס הכסף, ולכן הוא מייצר לחץ חזק יותר על הריבית ועל ההשקעה. מימון מהבנק המרכזי מרחיב את בסיס הכסף, ולכן הוא משנה גם את תנאי שוק הכסף וגם את עוצמת ההשפעה על התוצר.

בבחינת גמר או במבחן ביניים בשאלות מסוג זה, נדרש לעיתים להסיק מה יקרה להשקעה ולצריכה כאשר נתון גידול בהוצאה ממשלתית ודרך מימון מסוימת. אם המימון הוא במסים, יש לבדוק את הירידה בצריכה הפרטית. אם המימון הוא באיגרות חוב לציבור, יש לבדוק את עליית הריבית ואת הדחיקה של ההשקעה. אם המימון הוא מהבנק המרכזי, יש לבדוק אם הגדלת כמות הכסף ממתנת את הריבית, ומתי המשק עלול להגיע ללחץ על המחירים במקום לתוספת תוצר ריאלי.