רישום העסקאות עם חו״ל במאזן התשלומים

מאזן התשלומים הוא המסגרת החשבונאית שבה נרשמות עסקאות בין תושבי המשק המקומי לבין תושבי חו״ל. הרעיון המרכזי הוא שכל עסקה נבחנת לפי טיבה הכלכלי: עסקה שוטפת, כגון יצוא, יבוא או הכנסת גורם ייצור, נרשמת בחשבון השוטף; עסקה המשנה נכסים או התחייבויות נרשמת בחשבון הפיננסי. הבחנה זו מאפשרת להבין כיצד המשק מממן את פעילותו מול העולם וכיצד משתנות יתרות מטבע החוץ.

מאזן התשלומים ועקרון התושבות

מאזן התשלומים אינו עוסק בכלל האזרחים או בכל מי שנמצא פיזית בשטח המדינה. היחידה הרלוונטית לרישום היא תושב המשק: משק בית, תאגיד, מוסד ממשלתי או מוסד ללא כוונת רווח שמרכז פעילותו הכלכלית בישראל. תושב חו״ל הוא מי שמרכז פעילותו מחוץ לישראל, גם אם הוא אזרח ישראלי.

עקרון התושבות חשוב בעסקאות של חברות רב־לאומיות, שגרירויות, עובדים זרים ותיירים. שירות ייעוץ שחברה ישראלית מספקת לתושב חו״ל הוא יצוא שירותים, גם אם ניתן מחוץ לישראל. רכישה של תושב חו״ל בישראל עשויה להיחשב יצוא שירותים אם היא חלק מצריכתו של לא־תושב במשק המקומי. לעומת זאת, עסקה בין שני תושבי חו״ל אינה נרשמת כעסקת המשק הישראלי, גם אם אחד מהם אזרח ישראלי.

סיווג יצוא ויבוא של סחורות ושירותים

החשבון השוטף כולל תחילה את חשבון הסחורות והשירותים. סחורות הן מוצרים מוחשיים העוברים בין המשק לבין חו״ל, כגון מכונות, מזון, חומרי גלם ומוצרי צריכה. שירותים הם פעולות כלכליות שאינן מוצר פיזי, כגון הובלה, ביטוח, תיירות, ייעוץ, שירותי מחשוב, תמלוגים ושירותים ממשלתיים.

יצוא נרשם כאשר תושב המשק מוכר סחורה או שירות לתושב חו״ל. יבוא נרשם כאשר תושב המשק רוכש סחורה או שירות מתושב חו״ל. הרישום אינו תלוי בהכרח במעבר פיזי של טובין בגבול; עסקה בשירותים יכולה להתבצע כולה באמצעות תקשורת ועדיין להיחשב יצוא או יבוא.

במונחי מאזן התשלומים נהוג להבחין בין זיכוי לחיוב. זיכוי מתאר עסקה שיוצרת מקור של מטבע חוץ למשק, כגון יצוא. חיוב מתאר עסקה שיוצרת שימוש במטבע חוץ, כגון יבוא. ההפרש בין יצוא הסחורות והשירותים ליבוא שלהם נקרא המאזן המסחרי. כאשר היצוא גדול מהיבוא מתקבל עודף מסחרי; כאשר היבוא גדול מהיצוא מתקבל גירעון מסחרי.

הכנסות גורמי ייצור ותשלומים שוטפים מול חו״ל

מעבר לסחורות ושירותים, החשבון השוטף כולל הכנסות גורמי ייצור והעברות שוטפות. הכנסות גורמי ייצור הן תשלומים עבור שימוש בעבודה או בהון, כגון שכר עבודה, ריבית, דיבידנדים ורווחים הנובעים מהשקעות.

אם תושב ישראל מחזיק מניות של חברה זרה ומקבל דיבידנד, הדיבידנד הוא הכנסת גורם ייצור נכנסת. אם חברה זרה מחזיקה מניות של חברה ישראלית ומקבלת דיבידנד, הדיבידנד הוא הכנסת גורם ייצור יוצאת. ריבית שמשלם משק ישראלי על הלוואה שקיבל מחו״ל היא תשלום לגורם ייצור זר, וריבית שמתקבלת מפיקדון של תושב ישראל בחו״ל היא הכנסה מגורם ייצור זר.

העברות שוטפות הן עסקאות חד־צדדיות שבהן צד אחד מעביר לצד השני כספים, טובין או שירותים ללא תמורה ישירה. דוגמאות הן מענקים בין ממשלות, תרומות והעברות של עובדים או תושבים לקרוביהם בחו״ל. יש להבחין בין העברה חד־צדדית לבין רכישה: העברה לקרוב משפחה אינה יבוא, אלא רישום בחשבון ההעברות; רכישת סחורה או שירות היא עסקה בחשבון הסחורות והשירותים.

החשבון השוטף מול החשבון הפיננסי

הבחנה מרכזית במאזן התשלומים היא בין החשבון השוטף לבין החשבון הפיננסי. החשבון השוטף מתעד עסקאות המשפיעות על ההכנסה וההוצאה השוטפות של המשק מול חו״ל: סחורות, שירותים, הכנסות גורמי ייצור והעברות שוטפות.

החשבון הפיננסי מתעד שינויים בנכסים ובהתחייבויות של המשק מול חו״ל. הוא אינו מתעד את עצם ההכנסה מעבודה או מהשקעה, אלא את השינוי במאזן ההחזקות: מי מחזיק נכס, מי חייב למי וכיצד השתנו היתרות. רכישת מניות של חברה זרה, מתן הלוואה לחו״ל, קבלת פיקדון מבנק זר או שינוי ביתרות מטבע החוץ של הבנק המרכזי נרשמים בחשבון הפיננסי.

הקשר בין שני החשבונות נובע מכך שעסקה שוטפת כרוכה בדרך כלל בשינוי פיננסי נגדי. יצוא ששולם בפיקדון בנקאי בחו״ל יירשם כזיכוי בחשבון הסחורות או השירותים וכגידול בנכסים פיננסיים של המשק. יבוא ששולם מפיקדון יירשם כחיוב בחשבון הסחורות או השירותים וכירידה בנכסים פיננסיים, או כגידול בהתחייבות אם התשלום נדחה.

רישום נכסים, הלוואות ותנועות הון

תנועות הון נרשמות לפי השינוי בנכסים ובהתחייבויות. כאשר תושב המשק רוכש נכס פיננסי בחו״ל, כגון מניה, אגרת חוב, פיקדון או זכות בהשקעה ישירה, גדלים נכסי המשק כלפי חו״ל. כאשר תושב חו״ל רוכש נכס פיננסי בישראל, כגון מניה של חברה ישראלית או אגרת חוב ממשלתית, גדלות התחייבויות המשק כלפי חו״ל.

הלוואה אינה הכנסה שוטפת. קבלת הלוואה מבנק זר מגדילה את התחייבויות המשק כלפי חו״ל ונרשמת בחשבון הפיננסי. החזר קרן של הלוואה מקטין את ההתחייבות. ריבית על ההלוואה, לעומת זאת, היא הכנסת גורם ייצור ונרשמת בחשבון השוטף, משום שהיא תשלום עבור השימוש בהון ולא החזר של הקרן.

הבחנה דומה חלה על השקעות. רכישת מפעל או חברה בחו״ל היא השקעה ישירה; רכישת נייר ערך ללא שליטה היא בדרך כלל השקעה בניירות ערך; מתן אשראי מסחרי או הלוואה בנקאית נכלל בהשקעות אחרות. בכל המקרים, הרישום מתאר את השינוי במצבת הנכסים וההתחייבויות, לא את העסקה כהכנסה שוטפת.

יתרות מטבע חוץ הן נכס פיננסי של המגזר הרשמי, בדרך כלל של הבנק המרכזי. רכישת מטבע חוץ בידי הבנק המרכזי מגדילה את היתרות, ומכירת מטבע חוץ מקטינה אותן. שינויים אלה נרשמים בחשבון הפיננסי ומשמשים לעיתים כסעיף איזון בין שאר העסקאות.

רישום עסקאות נפוצות במאזן התשלומים

עסקה	חשבון עיקרי	סיווג	משמעות חשבונאית
מכירת סחורה לתושב חו״ל	חשבון הסחורות	יצוא שוטף	זיכוי שוטף וגידול נגדי בנכסים או ירידה בהתחייבויות
תשלום עבור שירותי ייעוץ מחו״ל	חשבון השירותים	יבוא שוטף	חיוב שוטף ותשלום מנכסים או גידול בהתחייבויות
דיבידנד שהתקבל מחברה זרה	חשבון ההכנסות	הכנסת גורם ייצור	זיכוי שוטף
מענק חד־צדדי שהועבר לחו״ל	חשבון ההעברות	העברה שוטפת	חיוב שוטף ללא תמורה
רכישת אגרות חוב זרות בידי תושב ישראל	החשבון הפיננסי	תנועת הון	גידול בנכסים כלפי חו״ל
קבלת הלוואה מבנק זר	החשבון הפיננסי	תנועת הון	גידול בהתחייבויות כלפי חו״ל